<h1>העיטור אות ק' קידושין</h1>
<h2>דף טז:</h2>
כותי שקדש הוה עובדא ואצרכוה גיטא מר רב יהודאי גאון ומר רב שמואל ריש כלה. ובר משומד דאתיליד מגויה לא תפסי קדושיה אבל משומד גופיה תפסי קדושיה דגרסינן בבכורות בסוף גמרא דעד כמה (ל':) גר שקבל עליו דברי תורה ונחשד לדבר אחד ואפילו נחשד לכל התורה כולה הרי הוא כישראל משומד למאי נפקא מינה שאם קידש קדושיו קדושין. ובפרק החולץ (מ"ז:) גרסינן גר שטבל הרי הוא כישראל (משומד) [גמור] למאי הלכתא דאי הדר לסורו וקדיש קדושיו קדושין. ומדקאמר קדושיו קדושין ולא קאמר חוששין ש"מ מדאוריתא תפסי קידושין והלכך גיטיה נמי גיטא הוי דכל דמקדש אדעתא דרבנן קא מקדש. ואי נפלה לקמיה יבמה חליץ לה דאף על פי שחטא ישראל הוא כדגרסינן בסנהדרין (מ"ד.) וכן מצינו בתשובת רבינו שלמה. ואפילו ישראל משומד לע"ז ולחלל שבתות. אבל בתשובות דקמאי משומד לחלל שבתות אינו כישראל שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כל המשמר את השבת נקרא ישראל וכל שאינו משמר את השבת אינו נקרא ישראל. ותניא (חולין ה'.) מקבלין קרבנות מפושעי ישראל חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא. הלכך מחלל שבתות בפרהסיא גוי הוא וקדושיו לאו קדושין. ומסתברא מדקיימא לן (עי' חולין י"ג.) דגוים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן האידנא אינו משומד לעבודה זרה. ודין מחללי שבת בפרהסיא ליתה אלא בעבודת קרקע (עי' עירובין ס"ט.) וקדושיו קדושין וגרושיו גירושין.
<h2>דף מז:</h2>
כותי שקדש הוה עובדא ואצרכוה גיטא מר רב יהודאי גאון ומר רב שמואל ריש כלה. ובר משומד דאתיליד מגויה לא תפסי קדושיה אבל משומד גופיה תפסי קדושיה דגרסינן בבכורות בסוף גמרא דעד כמה (ל':) גר שקבל עליו דברי תורה ונחשד לדבר אחד ואפילו נחשד לכל התורה כולה הרי הוא כישראל משומד למאי נפקא מינה שאם קידש קדושיו קדושין. ובפרק החולץ (מ"ז:) גרסינן גר שטבל הרי הוא כישראל (משומד) [גמור] למאי הלכתא דאי הדר לסורו וקדיש קדושיו קדושין. ומדקאמר קדושיו קדושין ולא קאמר חוששין ש"מ מדאוריתא תפסי קידושין והלכך גיטיה נמי גיטא הוי דכל דמקדש אדעתא דרבנן קא מקדש. ואי נפלה לקמיה יבמה חליץ לה דאף על פי שחטא ישראל הוא כדגרסינן בסנהדרין (מ"ד.) וכן מצינו בתשובת רבינו שלמה. ואפילו ישראל משומד לע"ז ולחלל שבתות. אבל בתשובות דקמאי משומד לחלל שבתות אינו כישראל שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כל המשמר את השבת נקרא ישראל וכל שאינו משמר את השבת אינו נקרא ישראל. ותניא (חולין ה'.) מקבלין קרבנות מפושעי ישראל חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא. הלכך מחלל שבתות בפרהסיא גוי הוא וקדושיו לאו קדושין. ומסתברא מדקיימא לן (עי' חולין י"ג.) דגוים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן האידנא אינו משומד לעבודה זרה. ודין מחללי שבת בפרהסיא ליתה אלא בעבודת קרקע (עי' עירובין ס"ט.) וקדושיו קדושין וגרושיו גירושין.
